ואז הגיעה סנדי – סיכום מרתון נ"י [ארנון נהיר]
ככה זה מתחיל, וגם נגמר
שש בערב שעון החוף המזרחי, בביתה של אחותי בניו ג'רזי. לפני שעתיים הגיע השליח והביא לי את חולצת ה-FINISHER שהזמנתי למרתון ניו יורק. מתארגן למקלחת ולצאת לארוחת ערב טובה (את ארוחת הפסטה אני שומר למחר, ערב 
לפני המרתון). שלשום השתחררתי מהצבא ומחרתיים מרתון ניו יורק – ללא ספק שבוע שיא בחיים. אחותי ניגשת אלי ואומרת "המרתון בוטל". כ-60 שניות אחרי זה, הדופק עוד לא התאושש ומגיע אס-אם-אס מרן עם סימן אחד האומר הכל 
. "עצוב" אני עונה לו.
כך נגמר מרתון ניו יורק, כ-40 שעות לפני שאמור היה לזנק. אבל מי שמכיר אותי יודע, שבלומברג, סנדי וה-NYRR (מועדון רצי הכביש של ניו יורק – המארגן) לא יכולים למנוע ממני לרוץ לפי התוכנית, בה רשום מרתון בארבעה בנובמבר, ואני כמו שאתם יודעים, עובד לפי התוכנית !!!
PLAN B
מתחבר לאתר של marathonguide.com ומתחיל לתור בין המרתונים השונים בעולם. התוצאות לא מאירות לי פנים. לא מוצא משהו שמתחבר עם כרטיס טיסה, פרט אולי למרתון ביירות, אבל משם לא בטוח שתהיה טיסה הביתה. תחושה נוראית של תסכול…
מקלחת, המון מחשבות והאסימון נופל! חיפשתי מרתונים בכל העולם אבל לא בארה"ב – אופטימיות זהירה. חיפוש קצר מעלה מספר מרתונים בארה"ב וביניהם Delaware&Lehigh Heritage Marathon , פותח מפה (במחשב, לא 
מנייר…) ומגלה שמדובר על נסיעה של כ-100 מייל, שעתיים, לעיירה קטנה בשם Northampton בפנסילבניה שם מוזנק המרוץ. המרתון משותף לעוד שתיי עיירות – Walnutport ו-Slatington, עובר דרכן ומסיים בהן. מבחינת אוכלוסיה – שלושתן יחד, כפול שתיים, קיבלתם פרדס חנה-כרכור… והכי חשוב, ההרשמה פתוחה עד ליום שבת – יום לפני המרתון.
שמח וטוב לב, יוצא לארוחת ערב ומחליט שכאשר אחזור ארשם. חוזר, נכנס לאתר וחושכות עיניי. SOLD OUT, ההרשמה נסגרה. למה חיכיתי ??? האם זהו הקיר עליו מדברים במרתון ??? לא !!!. מסרב לוותר, חוזר לחיפושיי, אך ללא הועיל ועושה מה שאבא שלי היה עושה – הולך לישון מבואס.
שבת בבוקר, ממשיך בחיפושי ובמקביל שולח מייל למארגני המרתון ובו מספר על הגעתי מישראל ואת הנסיבות ומבקש יפה (נו טוב, מתחנן) שיתנו לי להירשם. היום עובר, הפתרונות לא נמצאים והחלופות ה"מקומיות" של ריצה בניו יורק נבחנות. שבע וחצי בערב מגיעה התשובה מרנה ("חייך ישתנו מן הקצה אל הקצה"), "האם אתה עדיין בסביבה ועדיין מעוניין ? אני יודעת שמאוחר אבל עבר עלינו יום ארוך ועמוס בהכנת המסלול למחר. נא עדכן אותי". פינג פונג של מיילים עם רנה, ובסופו אני מתארגן והולך לישון לקראת חצות.
4:30 השכמה ואחותי מפתיעה אותי שהיא מצטרפת. הפתעה נפלאה (תודה אחותי!). אין כמו להיות עם מישהו במדינה זרה. 7:00 מגיעים בעזרת ה-WAZE לנקודת הזינוק. קר….. בחוץ בקושי מעלה אחת. לפי החולצות אני לא היחיד שהגיע לכאן מניו יורק… אני מוצא את רנה שמפנה אותי לסנדי (אחרת… לא הסוערת) לרישום וקבלת מספר.
האזור נראה כמו מרתון "שכונתי" המאורגן למופת. הכוונה, שירותים, הסעות לנקודת הסיום, שתייה חמה ועוד. חצי המרתון מוזנק ב-8:00 בערך ואנחנו כרבע שעה אחריו.
המרתון
התוכנית – לרוץ בכיף. המרתון הקודם (קו-סמוי) היה לפני שישה שבועות ואחריו הספקתי לעשות 2 טייפרים. אחד הפוך ואחד רגיל… אני מזנק תוך כוונה לרוץ בקצב של כ-4:45 דק' לק"מ אבל הקור והסביבה מושכים אותי לקצב מהיר יותר.
יוצאים לדרך, עושים סיבוב של כק"מ ועוברים ליד נקודת ההתחלה, הזדמנות פז לנופף לקהל, וממשיכים בדרך. עוד ק"מ וחצי עוברים ואנחנו שוב בנקודת ההתחלה והפעם בכיוון בו התחלנו. אני כבר חושב שאולי מדובר במרוץ סיבלות במעגלים אבל בפעם הבאה ממשיכים לאורך הנהר צפונה.
עולים על השביל לאורך הנהר. אני מתחיל לצלם ומצלם ומצלם. הריצה היא במדרון משופע, במעלה הנהר.
אני מצטרף לרצה חביבה ומשוחח איתה. היא באה לשיא אישי. השאיפה שלה 3:15 (שיפור של דקה). הקצב שלה מתאים אבל אז היא מספרת לי שאמרו לה שהחצי השני קשה – יש בו עליות לדבריה. אולי כדאי היה ללמוד את המסלול … ?
לקראת חצי המרתון היא נחלשת מעט ואני ממשיך קדימה. המסלול עוזב לרגע את הנחל ועולה בתוך העיירה
לאורך אחד מיובלי הנחל. 3 ק"מ טיפוס קל ו-3 בחזרה. לפני המוביל נוסע מישהו על אופניים לסימון הדרך. עד 
למקום השני עובר זמן רב. להפתעתי אין שטיח בסיבוב. רק שולחן עם 2 חבר'ה. פה ושם יש חציית כביש אבל אין תנועה (וגם אין מי שיעצור אותה, אם הייתה).
חוזר לנהר, קצת אחרי הק"מ ה-30 עובר ליד קו הסיום והחוצה מהעיירה. השביל הופך לאדמה ומתחילה רוח. לא נורא. עוד 6 ק"מ וחוזרים…
בק"מ ה-33 הפתעה. המסלול עוזב את השביל ומטפס על גבעה. אני עוצר ומסתכל סביבי. אולי זו מתיחה ? האם יש כאן מצלמה נסתרת ? האם מישהו ממארגני האולטרה של פרו-ספורט מעורב בתכנון המסלול ?
לוקח כוס מים ומטפס בהליכה / ריצה. עליה של 30 מטר על 300 מטר התקדמות, דרך עפר. בהחלט לא מה שתכננתי לשלב זה של המרתון… אבל !!! הנוף מהגבעה שווה את זה ונשארו עוד 3 ק"מ לנקודת החזור.
מגיע לקצה ומגלה שיש כמה מאות מטרים הלוך חזור לאורך שביל, בלי שטיח בסיבוב, ובלי צוות הבודק מי עבר. מתבססים על אמינות. מוזרים האמריקאים האלה…
לאט לאט אני סוגר על רץ מוזר… מגיע אליו ועורך היכרות קצרה. קוראים לו קית' (Keith Straw). הוא בן
57, והוא רץ מרתונים בחצאית טוטו ורודה, סאקוני ורודות (גם הגרביים), חולצה ורודה, כפפות ורודות כמובן ושרביט קסמים ורודה… הרעיון שמשיג אותי גבר בחצאית ורודה הכריח אותי להתאמץ לעקוף אותו (וזוהי אחת הסיבות שהוא רץ כך – לגרום לאחרים להתאמץ…). הבחור עשה לדבריו 225 מרתונים (ואולטרות) עד כה, 25 מהם השנה. יכול להיות שהוא מגזים… אני מצאתי לו "רק" מרוץ אחד של 135 מייל (Badwater), "רק" 8 מרוצי 100 מייל, 3 מרוצי 50 מייל ו-7 מרתונים השנה…
הוא אמר שמבחינתו אני יכול לעקוף, "כי אנחנו לא באותה הקטגוריה". "נכון" אמרתי לעצמי, "הוא משוגע ואני פחות…". בק"מ ה-41 עצרתי לשתות והשארתי אותו 20 שניות לפני עד קו הסיום… מגיע לו !
מסיים עם חיוך בזמן מכובד. אחותי מחכה לי (לא מקנא בכל הקהל בטמפרטורות האלה. שוב תודה!!!). הטמפרטורות פי 3 חמות מאשר כשזינקנו. כבר 3 מעלות בחוץ… בקו הסיום ניגשת אלי בחורה ומורידה ממספר החזה את חלקו התחתון עם הפרטים שלי. את החלק הזה היא לוקחת ונועצת על לוח התוצאות – מקום 26. ממש קידמת הטכנולוגיה !
סיום
אוהל הסיום היה חביב. מרקים עשירים, לחמניות עם חזה עוף על האש, תפוח אדמה אפוי, פחיות שתיה ועוד. ככה זה במרתון שכונתי (שעולה 300 ש"ח…). בדרך הביתה עצרנו להמבורגר. אמריקה לא?
זהו, נגמרו האתגרים לשנת 2012. משנה בה תכננתי 2 מרתונים (טבריה ורומא) יצאה שנה עם חמישה, מהם 3 בחו"ל. שנה הבאה חוזר למוטב (אבל אפילו אני לא בטוח שאני מאמין להבטחות של עצמי…) וכרגע יש לי רק יעד אחד לשנה זו – SUB3.
ומה עם מרתון ניו יורק ??? המיילים מהמארגנים ממשיכים להגיע אבל ללא תשובות אמיתיות. אני את המרתון הזה אעשה, השאלה היא רק מתי… חולצת FINISHER כבר יש לי…
Related Posts
מרתון בוסטון 2018 →
סיכום תחרות – מרתון וינה 2017 →
סיכום תחרות – מרתון רוטרדם 2016 [ליאור כרמון] →
רצו להגיב