googlecfd94cffae42073e


מרתון

פורסם ב מאי 5th, 2017 | מ Lior Carmon

0

סיכום תחרות – מרתון וינה 2017

 

"The more you look, the more you see
― Robert M. Pirsig, Zen and the Art of Motorcycle Maintenance

שנה חלפה.
שנת למידה נוספת.
שחייה במים פתוחים, רכיבות שטח ובהמשך טריאתלון אולימפי ראשון.
לרוץ לבד,המרחקים גדלים להם לאיטם.
מתמלא הלב ומשתוקק.

מרתון בוסטון אמנם היה על הכוונת אך למרות הקריטריון שהושג ברוטרדם BAA התנצלו יפה והסבירו שחסרו לי 57 שניות. בכל זאת, המרתון המבוקש והותיק ביותר בעולם (כבר 121 שנים ברציפות).

אז מה כעת? מהו יהיה היעד החדש?
איך שלא נהפוך בדבר, המשאב היקר ביותר הינו הזמן, אילוציו מקבעים עבורנו מסגרות ההופכת את ההכנה לאתגר.
בניית סדר היום נכון וכמובן שהמשפחה קודמת לכל,
להתאמן על פי התוכנית
ולהיצמד לתזונה בהתאם.

צפריר ואני החלטנו על אימוני Back 2 Back שבדיעבד עבדו מצויין  – מרוויחים גם קילומטרז' וגם Recovery.

זוהי שנה מעוטת תחרויות, ומפאת אילוצים ריצות הטמפו משתמשות עבורי כסימולציות לדבר האמיתי.
דמיינתי שבכל אימון טמפו אני עומד על קו זינוק. יוצא ומיד לאחר הקילומטרים הראשונים עובד חזק על ריצה פרוגרסיבית ונותן את מה שיש בשליש האחרון. השיא היה באימון טמפו 16 ק"מ האחרון, אימון בו הכל התחבר מצויין והממוצעים ישבו  טוב בהרבה משחשבתי. אגב, רוב הארוכות ואימוני הנפח נערכים בקצבים קלים ובדפקים נמוכים, לרוב 5:15 דק\ק"מ  5:40 דק\ק"מ כמעט תמיד על זון 1 – 2. (70% – 80%)

ההגעה אל התחרות היחידה השנה, חצי המרתון בירושלים מלווה בחשש לגבי הקצבים.
מחד ישנו העניין לקבל מושג מהו איזור העבודה בו ארגיש בנוח במרתון ומאידך הזמן, כחודש לפני המרתון זו איננה תחרות היעד שלי.

בשנה שעברה הממוצע בירושלים נחתם על 4:34 דק/ק"מ, בדיוק הממוצע במרתון רוטרדם 2016.
והשנה בניגוד לתחושות המקדימות , במהלך התחרות הגוף שידר שיש מספיק כוח והרגשתי נהדר בסיום על 1:33ש'. (ממוצע של 4:25 דק/ק"מ)

תזונה:
בתחרות זו קיבלתי החלטה לקחת ג'לים כל 30 דק לעומת המרתון ברוטרדם (כל 35 דק).
נקודות המים היו בסדר אך לא במידה מספקת, לעומת זאת הבירה שבסיום הייתה מצויינת!
במהלך השנה העלאה משמעותית של צריכת חלבון לעומת השנה הקודמת.
שימוש יום יומי בספירולינה, מזון אורגני עשיר בנוגדי חמצון ושייקים טבעיים.

וינה:
אל הבירה האוסטרית הגעתי עם איתי ודני, חברי ילדות מירושלים.
התאמנו כתף אל כתף ואני שמח שזכינו לחלוק את החוויה הנהדרת הזו יחד.
חוברים כמובן אל צפריר וחברי הקבוצה Tsaff&Go.

וינה מקבלת את פנינו בקור של 2 מעלות, וקר זה טוב. השאלה מה יהיה עם הרוח?

העמידה בשרוול ההזנקה מחשמלת, עשרות אלפי רצים לידי, מאות אלפי שעות אימון של כולנו יחד וכולם חושבים רק על דבר אחד. קו הסיום.  כך היה בניו יורק ב-2013, באמסטרדם 2014 וברוטרדם בשנה שעברה. חגיגה.

למרות ההתקבצות בקדמת בלוק הרצים, הפתיחה עמוסה, מעט מזגזגת, הקצבים מעט גבוהים אבל זה בסדר. אין מה לדאוג. האמת שדי מהר התגנב לו חשש קטן לגבי הקילומטר ה-33 אבל אני מסיט אותו הצידה ולאט לאט מתכנס אל תוך קצב התחרות.
ניהול במרתון דורש ריכוז מקסימלי. אין הסחות ומקסימום בקרה על כל מהלך ותנועה.

אז ברוטרדם זה הרגיש נכון להישאר על 4:30 דק/ק"מ וכאן 4:22  דק/ק"מ – הימור? חשבונית בהמשך? אני מגזים? הרבה שאלות. אין תשובות.

חוצה את ה-10 על 44:30 וממשיך עם ספליטים שרק הולכים ומשתפרים אך אני משתדל להישאר באיזור נוח ולא לטוס.  עובר את נקודת החצי על 1:34 וחושב רק על לשמר את המחצית השנייה של התחרות.
נפרדים מרצי החצי ונשארים עם הדממה והשקט של החלקים האחרונים של התחרות, כאן בעצם מתחילה התחרות, החשיבה היא לשמר את הקאדאנס גבוה כמעט ללא נפילות בקילומטרים האחרונים.
ישנם לא מעט אימונים קשים ומפרכים שבהם נאספות להן נקודות יקרות מפז לתחרות – כאן בדיוק אנחנו פודים אותן.

סוגר את ה-40 ק"מ על 2:59 ש'.

קו הסיום מאחוריי שיא אישי 3:10 רשמי.


תודות לטלי ולילדודס שבלעדיהם זה לא היה קורה בכלל.

לצפריר גולן המאמן שגילה שדברים גדולים נסגרים תמיד מעל צלחת חומוס ובדרך בנינו עוד שנה נפלאה יחד.
לדני ואיתי שהצטרפו לעוד חוויה שנאספה אל תוך החיים שלנו ותכלס זה מה שחשוב !!
ולקבוצת Tsaff&Go שנמצאת סביבנו ברגעים של החיים. תמיד.



תגיות: ,


אודות המחבר



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

     

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

Back to Top ↑